Paberžiai
פריסת המקלדת העברית הזאת מבוססת על טיוטת תקן ישראלי 1452 – עדכון לתקן הנוכחי של המקלדת העברית. היא כבר ממומשת באופן חלקי בחלונות 8. התכונה העיקרית שלה היא אפשרות להקליד בקלות ניקוד וסימני פיסוק מיוחדים. פריסת המקלדת הזאת אינה משנה דבר במקשים הרגילים, אלא רק מנגישה תווים מיוחדים דרך מקש Alt.
להלן התווים שנוספו. כל אחד מהם אפשר להקליד באמצעות לחיצה על Alt. סימני ניקוד וטעמים מוצגים עם האות ם, כפי שמקובל באתר האקדמיה ללשון העברית, למעט הנקודות בשׁ ושׂ, שעובדות רק עם האותיות האלו.
מקש | תוצאה | איך לזכור |
---|---|---|
` | גרש (׳) | התו הזה דומה לאפוסטרוף ('), אבל זהו תו עברי אמתי. הוא גם משמש במקלדת העברית של אייפון ואייפאד במקום אפוסטרוף. |
1 | מתג (םֽ) | התו הזה משמש בטעמי המקרא לסימון הגייה מיוחדת של סימני ניקוד מסוימים, וכן במילונים ובספרי דקדוק בני־זמננו לסימון ההטעמה במילה. איך לזכור: הוא נראה כמו קו אנכי בדומה ל־1 ול־!. |
3 | סימן אירו (€) | איך לזכור: הוא ליד $ ו־₪. |
4 | סימן השקל החדש (₪) | איך לזכור: $. |
5 | סימן המעלה (°) | איך לזכור: %, שיש בו עיגולים. |
6 | עולה (ם֫) | תו זה הוא חלק מ„עולה ויורד”, טעם מקרא שמשמש בספרי אמ״ת לסימון הטעמה ונגינה, וכן במילונים ובספרי דקדוק אחדים בני־זמננו לסימון ההטעמה במילה. איך לזכור: הוא דומה בצורתו לתו ^. |
8 | סימן כפל (×) | איך לזכור: סימן * משמש בשפות תכנות רבות לכפל. |
9 | תו כיווניות משמאל־לימין | איך לזכור: סוגר שמאלי. |
0 | תו כיווניות ימין־לשמאל | איך לזכור: סוגר ימני. |
- | מקף (־) | איך לזכור: סימן המינוס משמש כמעט תמיד בתור תחליף למקף בכתיבה עברית יום־יומית. |
= | קו מפריד (–) | איך לזכור: קווים אופקיים, בדומה לסימן -. זהו התו המומלץ לכתיבת טווחים (המשרד פתוח בשעות 08:00–17:00), שמות מורכבים (מעלות–תרשיחא) ומשפטים מורכבים מסוגים שונים (ובעניין הגלים או העננים – מה זה מפריע לי? – דן צלקה). הוא לא רק התו הנכון מבחינת הדקדוק והדפוס, אלא גם עובד טוב יותר בסביבת כתיבה מימין לשמאל. |
q | נקודת שין שמאלית (שׂ) | איך לזכור: מעל ש מצד שמאל. |
w | נקודת שין ימנית (שׁ) | איך לזכור: מעל ש מצד ימין. |
e / ק | קמץ (םָ) | איך לזכור: ק. |
r / ר | חטף־קמץ (םֳ) | איך לזכור: מימין לקמץ. |
u / ו | חולם (םֹ) | איך לזכור: החולם משמש לעתים קרובות עם האות ו |
p / פ | פתח (םַ) | איך לזכור: פ. |
[ | חטף־פתח (םֲ) | איך לזכור: מימין לפתח. |
] | רפה (םֿ) | הסימן הזה משתמש בעיקר באותיות בג״ד כפ״ת כאשר יש צורך לציין המפורש שאינן דגושות. הוא משמש לעתים קרובות בכתיב יד של המקרא וביידיש, אבל מדי פעם גם בעברית בת־ימינו. |
a / ש | שווא (םְ) | איך לזכור: ש. |
s / ד | דגש (םּ) | איך לזכור: ד. |
j / ח | חיריק (םִ) | איך לזכור: ח. |
l | מירכאות כפולות (”) | זהו התו המומלץ לציון מירכאות סוגרות בדפוס איכותי: היא אמרה לי: „בוא נשיר את ‚גן השקמים’ יחד”. איך לזכור: ליד המירכאות הכפולות התחתיות. |
; | מירכאות כפולות תחתיות („) | זהו התו המומלץ לציון מירכאות פותחות בדפוס איכותי: היא אמרה לי: „בוא נשיר את ‚גן השקמים’ יחד”. איך לזכור: ליד המירכאות הכפולות התחתיות. |
" | גרשיים (״) | התו הזה דומה למירכאות כפולות ישרות ("), אבל זהו תו עברי אמתי. הוא גם משמש במקלדת העברית של אייפון ואייפאד במקום מירכאות כפולות. |
x / ס | סגול (םֶ) | איך לזכור: ס. |
c / ב | חטף־סגול (םֱ) | איך לזכור: מימין לסגול. |
m / צ | צירי (םֵ) | איך לזכור: צ |
< | מירכא בודדת (’) | זהו התו המומלץ לציון מירכה סוגרת בדפוס איכותי: היא אמרה לי: „בוא נשיר את ‚גן השקמים’ יחד”. איך לזכור: סימן <, שדומה למירכא סוגרת. |
> | מירכה בודדת תחתית (‚) | זהו התו המומלץ לציון מירכה פותחת בציטוט פנימי בדפוס איכותי: היא אמרה לי: „בוא נשיר את ‚גן השקמים’ יחד”. איך לזכור: סימן > פותח, שדומה למירכה. |